תעלומת הכלי (The Mystery of the Tool).

בעיצוב אנושי,

השער ה-25 תמימות - השער של רוח העצמי הוא חלק מערוץ החניכה.

זהו אחד משלושת הערוצים המיסטיים במעגלי גרפי הגוף(BodyGraph).

כמו כן משוייך לכלי השיט,

דרך השער העשירי עוד אחד מערוצים מיסטיים אלה. החניכה נעוצה בתחרותיות.

כאן התחרותיות של הרוח.

השער הזה תמיד פתוח להלם.

מתוך ספר המכתבים (the book of letter- Ra Uru Hu),

יש תרשים של עיצובים של כל הצורות,

הן חי והן דומם.

אף על פי שקריסטלים של אישיות,

לעולם אינם מתבטאים באמצעות אובייקטים דוממים,

כל 'צורות הלא-חיים הללו ניחנות בגביש עיצובי ובמונופול מגנטי.

כל אובייקט נפרד ביקום שלנו ניחן כל כך.

גביש העיצוב קובע את אופי הצורה,

אבן, והמונופול המגנטי שומר על נפרדותה וקובע את מקומו.

בתכנון הצורות,

לאובייקט הדומם יש רק שער יחיד דרכו הוא יכול לתקשר עם היקום, זהו השער ה -25.

פוטנציאל החניכה שלו תלוי בהלם.

האובייקטים הדוממים של היקום הם שקובעים את תהליך החניכה הפוטנציאלי למכלול!

מהם החיים?

המסורת של אבן הפילוסופים,

היא המיתוס שבאמצעותו נענה תעלומת החיים.

לפני שנמשיך הלאה,

נחזור למושג כדור הארץ כגביש יחיד,

גביש העיצוב הקוסמי של הטוטאליות.

על פי 'הקול' היקום כולו הוא ישות חיה אחת, עובר.

ראינו במסמכים קודמים שהמרחב בינינו,

הוא אשליה,

וכי מנקודת מבט אחרת כולנו דחוסים לאחדות,

בין אם זה שולחן המטבח, בן אנוש, כדור הארץ,

מערכת השמש או למעשה היקום כולו.

אם יש פרספקטיבה המאפשרת לראות את היקום כולו כאחדות,

ובהתחשב בכך שהאחדות מאותה נקודת מבט תיחשב כ"חיה ",

ההבדלים שלנו מנקודת מבטנו מאבדים את סמכותם.

זה לא כל כך עניין שהאבן חיה אלא שהיא חיים!

ראינו שלכלי יש ארבעה היבטים,

גבולותיו הפנימיים והחיצוניים,

מה הוא מכיל וכיצד ניתן לרוקן אותו או למלא אותו.

השער ה-25 של התמימות,

מייצג את מה שהכלי מכיל,

בשפת ניתוח העיצוב,

את רוח, את רוח העצמי.

זהו שער האהבה האוניברסלית.

זהו השער של הרוב המכריע של המסה של היקום.

זהו חומר החיים, דם היקום.

רק בהבנת הטרנסצנדנטלית הזו של החיים,

שבתוך נקודת המבט שלנו היא נמצאת בכל מקום,

רק אז יכולה להתקיים חניכה.

בפילוסופיה פירושו אהבה.

דרך האבן מגיעה ההכרה שיש רק חיים אחד.

רא אורו הו.