אקדמיה למערכת העיצוב האנושי על פי רא אורו הו
סמכות רגשית
(Emotional Authority)
כשאנחנו מסתכלים על מישהו עם מרכז רגשי מוגדר,
אנו יודעים מיד שמדובר באדם שהכימיה בגופו,
מחזירה אותו ללא הרף דרך חוויה בינארית של רגשות.
זה מוגדר באופן שונה כחוויה גבוהה ונמוכה,
מעלה ומטה, תקווה וכאב.
אם אינך מוגדר רגשית, פשוט בלתי אפשרי שתבין איך זה באמת.
אם אתה מוגדר רגשית יתכן שתבין איך זה - אבל זה לא בהכרח המקרה.
מישהו שההגדרה הרגשית שלו היא תוצאה של ערוץ לא מודע לחלוטין,
אולי לעולם לא יהיה מודע לגל שלו.
מי שמגדיר את מקלעת השמש אינו יכול לסמוך על תחושותיו כרגע.
עם זאת, ברגע שהם עברו את כל הגל הרגשי שלהם,
הם חייבים לקבל החלטות על סמך איך זה גורם להם להרגיש.
כפי שצוין בהקדמה, סמכות אינה "דינמיקה נפרדת".
זה לא מוקד בקרה קטן שיושב בצד מתבונן,
ומנתח בקפידה את ההווה עם מודעות מלאה,
לכל מה שקרה בעבר ושוקל היטב את כל התוצאות העתידיות האפשריות,
לאור היעדים המתחרים לפעמים.
כל אדם הוא מיזוג מורכב של מצבי הוויה שונים,
שהם תוצאה של נתונים חושיים פנימיים וחיצוניים,
והקשר שכל אדם בונה ללא הרף בין הפנימי לחיצוני.
כפי שראינו כשמסתכלים על מרכזים,
מקלעת השמש פועלת תמיד בגל וזה עובד מתקווה לכאב במגוון וריאציות,
אך צורת הגל שונה בהתאם למעגלים המוגדרים.
וריאציות הגלים (Wave Variations).
שִׁבטִי (Tribal):
גל השבט של 19, 49, 37 ו -40,
אמין מאוד באופיו המחזורי של עלייה ומטה כמו רכבת הרים.
כאן הדינמיקה של תקווה וכאב משחקת יותר כמו "זה אסון.
שפיר!" לעיתים קרובות יש תחושה שאדם הוא, אכן נחוץ ורצה,
אך אחריה התחושה שדוחים ואינם שייכים.
אִישִׁי (Individual):
האינדיבידואל הרגשי (39/55,12/22) מסתדר כמעט שטוח;
אנשים אפילו לא יודעים שהם רגשיים.
ואז הם עולים ישר כמו רקטה או ישר מטה.
כשהם למעלה הדברים פשוט נהדרים,אבל כשהם למטה,
הם באמת מרגישים שהם לעולם לא יחזרו לעולם.
הכאב והייאוש יכולים להיות מקיפים,
והם לא רואים אור בקצה המנהרה.
כמה זמן מספיק זמן? (?How Long is Long Enough):
אמנם אנו יכולים לדעת מיד כי כימיה של האדם,
מחזירה אותם ללא הרף דרך חוויה בינארית של רגשות,
אך אין דרך לדעת כמה זמן נמשך המחזור.
ולא ניתן לומר שהמחזור לוקח תמיד את אותו פרק זמן,
ואפילו לא שהגל הוא ייחודי.
הגל יכול להתרחש במסגרות זמן מרובות,
כך שמתייחסים לעולם היומיומי באמצעות הגל שלהם,
אך מתייחסים לאינטראקציות מורחבות יותר עם העולם מגל גדול יותר.
המנטרה העיקרית לסמכות רגשית היא "אין אמת בהווה",
או "לעולם אל תהיה ספונטני".
אדם מוגדר רגשית צריך תמיד לישון עליו לפני שמקבל החלטה.
לישון על זה עשוי להיות מספיק זמן לכמה סוגים של החלטות,
כמו "האם אתה רוצה לאכול ארוחת ערב מחר?"
ככל שהאינטראקציה האפשרית עם העולם ארוכה יותר,
כך האדם צריך לחוות את הגל הגדול יותר.
לדוגמא, מישהו יכול להיות רק מאמר בודד מהשגת הדוקטורט.
ולהתעורר בוקר אחד פתאום מרגיש ש"או לא, אני לא רוצה את זה!"
פשוט לישון על זה פשוט לא מספיק זמן בשביל באמת להחליט שהם לא רוצים את זה.
תחושה זו עשויה להיות רק חלק ממחזור יומי או שבועי.
צריכים לתת עוד זמן.סבלנות.
סמכות וקבלת החלטות (Authority and Decision Making):
כשאדם מוגדר רגשית קם בבוקר וניגש לארון לבחור את הלבוש שלו ליום,
הם לא צריכים 'לישון על ההחלטה הזו'.
יש לקבל החלטות רבות בחיים שלא דורשות כל כך הרבה זמן.
רוב הסיכויים הם שהסמכות הרגשית כנראה מתרחשת ביחס לבחירת בגדי היום,
אך ביטוי הגל הוא מהיר מאוד.
מהיר יותר ממה שהאדם יכול להיות מודע לו.או צריך להיות.
מה שמסוכן עבור האדם הרגשי הוא לקבל החלטה,
על סמך התעקשות או מניפולציה של מישהו אחר.
לעתים קרובות, במיוחד בעולם של ימנו,
איש מכירות משתמש בטכניקה של אילוץ החלטה מיידית,
על ידי מתן תגמול על ההחלטה המהירה או על ידי הפעלת חשש מפני עיכוב.
יכול להיות שזה בסדר שחלק מהסמכויות יקבלו את ההחלטה המהירה הזו,
אבל זה לא בריא לסמכות הרגשית.
אם הם קרובים יותר לסוף התקווה של המחזור שלהם התגמול מפתה מאוד,
ואם הם קרובים יותר לסוף הכאב / ייאוש של המחזור,
הפחד מעיכוב יכול להיות מוחץ.
קבלת החלטה משני קצותיה היא פשוט לקבל החלטה לא שלמה.
אם ההחלטה נראית טוב משני הקצוות אז יש בהירות.
אם זה נראה רע כשהם למעלה כמו גם כשהם למטה אז יש בהירות.
אם זה נראה טוב ורע, אז אתה רק צריך לחכות עוד :).
הסמכות הרגשית יודעת רק לאחר שחלף זמן מה.
הם עשויים לפגוש מישהו ויש להם סלידה מיידית כלפיו,
אבל אז הסמכות הרגשית תמשיך לחזור ולבדוק את האדם שוב ושוב.
כל איטרקציה נותנת להם תפיסה שונה במקצת על האדם,
תלוי איפה הם נמצאים באותו רגע.
זו המתנה הגדולה של סמכות רגשית.
יש להם את היכולת להרגיש באופן מלא באופן חוויתי את שלמות הדברים.
פוטנציאל רוחני (Spiritual Potential):
למרכז הרגשי פוטנציאל רוחני לראות שבחיים אין דברים טובים או דברים רעים,
יש רק עובדה מדהימה של עצמת הקיום.
חוויה רגשית זו מאפשרת לאנשים להתמודד באמת עם מה שיש.
החיים מהנים וזה לא נוח.
זאת לא הנקודה.
העניין הוא שיש חיים וזה פשוט נפלא.
להבין את זה לוקח זמן וזה לא קל.
למשל מגלה רגשי; הם מחויבים לעשות מה שהם מרגישים.
אם אתה אומר להם "עכשיו תקשיב כאן,
אתה לא יכול פשוט לעשות מה שמתחשק לך לעשות,
אתה צריך לחכות, לישון על זה כדי להתבהר,
ואז אתה צריך ליידע את האחר ולקבל אישור".
הא! קל לך לומר.
דוגמה נוספת עשויה להיות פרוג'קטור ריגשי עם 3 מנועים מוגדרים.
הם מתמלאים כל הזמן באנרגיה ובכוונה למצוא דרך לבטא אנרגיה זו.
אם אתה פשוט אומר להם "היי אתה צריך לחכות שיזהו אותך והוזמנת,
אז אתה צריך לישון על זה לפני שתוכל לפעול"
הם לא ממש במצב טוב לשמוע את זה, והלחץ קשה לעמוד בפניו.
המרכז הרגשי הוא הגלגל החורק שמקבל את השומן כי קשה מאוד להתעלם מהגל הרגשי.
יש אנשים שמוגדרים רגשית הם חורקים מאוד,
אך יש להם אפשרות להיות, ולא מנועי כאוס, זקיפים של עומק.
ההבדל הוא אם הם עוקבים אחר מה שמרגיש מיד לאחר ההמתנה עד שיהיה קצת בהירות.
לסמכות הרגשית לעולם אין 100% בהירות.
אבל עם הזמן הם יכולים בדרך כלל להרגיש טוב או רגועים לגבי משהו.
או שההפך יקרה: הם בדרך כלל ירגישו עצבניים או רגשניים מדי לגבי משהו,
ובמקרה זה מדובר ב"לא" לכל מה שהם מתמודדים איתו.