top of page
אקדמיה למערכת העיצוב האנושי על פי רא אורו הו
63/4
לוגיקה
(Logic)
לוגיקה / 63/4/ Logic
העיצוב של הקלות המנטלית מהולה בספק / A design of mental ease mixed with doubt
ערוץ הלוגיקה:
63/4, מקשר את מרכז הראש דרך 63,
שער הספק, אל ה-4, שער הניסוח באג'נה.
אנשים עם ערוץ זה נוטים להיות די עסוקים נפשית.
“האם גשם ירד בשבוע הבא?
ובכן, בהתבסס על דפוסים אופייניים לתקופה זו של השנה,
לחץ הברומטרי הנוכחי וכיסוי הענן יש אפשרות חזקה"
אתה מבין, מה שהערוץ עושה זה להעמיד שאלה כלשהי,
לחפש דפוסים מוכרים, להתחשב בנתונים הנוכחיים ולחזות לגבי העתיד.
וכמובן שאם מישהו אחר נמצא בסביבה,
זה לא יכול שלא לשתף את השאלה,
ואת התשובה,
האם לאותו אדם אחר אכפת אם יורד גשם?
העניין בהיגיון הוא שהוא יכול להיות מושלם ללא דופי ועדיין להיות לא בסדר!
זהו, אגב, חיבור מגנטי נעים למדי בין אנשים.
כל מי שיש לו את שער 63 רוצה לחלוק את ספקותיו,
וכל מי שיש לו שער 4 נהנה לשתף את הפתרונות שלו.
זה עובד הכי טוב כששניהם מבינים שהשיתוף הוא שמספק את הסיפוק.
63 אינם יכולים לצפות שהפתרונות מה-4 יהיו בהכרח שימושיים,
וגם ה-4 אינם יכולים לצפות רק לשאלות 'טובות' מבין 63.
מניסיוני כאשר אתה מסתכל על אלה,
היית חושב כי הספק של ההיגיון יצר יותר אי ודאות, אבל זה לא.
הוא נמצא כאן בחווייתם.
הכוח הזה משאיר אותנו על הבהונות.
זה כן היא מסיעה בתוכנו,
תהליכים יצירתיים עמוקים ועמוקים.זה במובן הזה.
האמא של כל הרעיונות אני מעריץ גדול של הדימוי של הגוף הגרפי.
אני חושב שזה אחד מיופיו הסימטריה כאן יוצאת דופן,
שני התהליכים הקיבוציים הללו.
וברור שבהגיון אנחנו מתמודדים עם משהו מאוד שונה,
אנחנו לא מסתכלים על החווייתיים.
אנחנו מסתכלים על הניסוי וכמובן,
מה שזה אומר מיד הוא כי ההיגיון,
בניסויים שלה, הוא מאוד, מאוד מוגבל במה שהוא עובד ככוח.
במילים אחרות,זה כוח.
שכלוא בתוך דברים.
זה לא כמו החווייתיים זה לא כל הערבוביה של הירי העצבי,
כי בעצם, זו הפעילות המנטלית באמת, אינסופית, אינסופית, אינסופית,
הפעילות האינסופית המכסה הכל וכל דבר.
ההיגיון שונה, זה שונה בכך שזה פשוט.
מחדדת את הדברים.
זו העבודה שלו כשמסתכלים על הלחץ הבסיסי במערכת הלוגית,
פרספקטיבה מצמצמת זו, זהו המיינד ההגיוני.
הכוח הזה מאוד, מאוד צר.
ומאוד, מאוד מרוכז עכשיו כן, יש בזה קלות,
כי ההתמקדות מוגבלת לניסוי עם התבנית, לא יותר.
הדילמה היחידה שעולה היא,
כאשר משהו לא בסדר בניסוי, עם התבנית.
וברגע שמשהו לא בסדר עם הניסוי.
בתבנית, יש שחרור של פחד,
כאשר אנו מדברים על מרכז אג'נה (Ajna).
אנחנו מדברים על זה במונחים של פחד.
זו חרדה מרכזית כבר ראינו,
או שאפשר לפרש את זה מתוך הפעילות המנטלית האינטנסיבית,
התוצאה של זה במישהו שאינו מוכן,
שאינו-עצמי, שאינו פועל כראוי,
שעוצמת הדבר יכולה להוביל לכל מיני חששות כמעט,
כי שוב, חוסר האמון, חוסר הוודאות.
אבל זה שונה מאוד מהפחד העמוק,
והקרביים העולה בכוח החיים כאשר יש ספק.
אנו נשלטים על ידי היגיון.
הצורה הזו שאנחנו, צורת החיים.
על הכוכב הזה,
מושרשת בהגיון כולנו בנויים על התשתית התאית,
שהיא הערוץ 15/5 שהוא כוח החיים הראשון והמוביל ברכב.
זה הגיוני.
אנחנו פועלים מתוך דפוסים,
ברגע שהתבנית לא עובדת.
זה מאוד מפחיד זה הרבה יותר מטריד,
עבור מישהו באופן הגיוני למצוא ספק,
מאשר מישהו מופשט יש בלבול;
במילים אחרות, כל ריבוי הפעילות,
כי הספק הוא סכנת חיים, כי זה קשור לעתיד.
הכוחות הקיבוציים האלה הם על העבר ועל העתיד.
החוויתי מושרש בעבר החוויתי,
ולאחר מכן מעבד אותו ומעבד אותו מחדש.
אבל להגיון זה תמיד: האם מחר יהיה בסדר?
הרכבות הולכות לרוץ בזמן?
הכל יהיה שם , ברגע שיש ספק.
וואו, יש פחד כי הוא נוגע בכל אחד.
מאיתנו בליבה שלנו.
אנחנו במלכודת יש את הכוח המנטלי הזה,
שתמיד מסיע אותנו,
כדי לוודא שאנחנו מעבדים את כל מה שעברנו,
מוציאים את כל זה, חופרים דרך האשפה,
מוצאים את הוורדים, מוצאים את האוצר,
מוצאים את כל הדברים האלה.
ובצד השני של התהליך הזה,
המראה של זה, הוא מביט קדימה, בודק את הדרך,
כל הזמן, כל הזמן על המשמר, כל הזמן ערני,
כל הזמן מחפש לראות אם משהו נשבר.
זהו רצף ההיגיון היוזם.
אם היית עוקב אחר התהליך המדעי מראשיתו ועד השלמתו,
ה- 63/4 הוא ההשראה ליצירת השערה.
ערוץ ההיגיון מתחיל בראש בשאלה.
"האם זה יכול להיות נכון?"
אחריו צורך בהוכחה שמודגם,
בכל שאר המעגלים ובסופו של דבר משותף.
זהו ערוץ ויזואלי ביותר,
וקשור גם לחלומות ולעיתים לאי שפיות.
הלחץ להוכחה והחשדנות בעקבותיו,
יכולים להיות מאתגרים אם מרכז הראש אינו מוגדר.
קבוצת מעגל ראשי.
(Major Circuit Group).
שיתופי.
(Collective).
הבנה (לוגיקה).
(Logic/Understanding Circuit).
bottom of page