רוב האנשים חושבים שתודעת האישיות שלהם,
היא מי שהם.
הם עושים.
אבל זה לא מי שאתה.
זה תוצר לוואי של עיקרון הצורה הזו.
הדרך שבה האישיות פועלת היא משהו שברור שהוא גרף עמוק,
ותלוי עמוקות בצורה, במערכת המוח, בכל הדברים האחרים.
זוהי תודעת הנוסעים שנמצאת שם כדי להתבונן באישיות.
ולא במובן זה שאדם מתרחק כי זה לא קשור למרחק.
הם דברים שונים.
ברגע שאתה תופס את עצמך בהעברה,
מי תופס אותו?
זו תודעת נוסעים.
האישיות שלך שקועה במסע שלה.
אבל זה לא אומר שאתה צריך להיות עיוור,
כי האישיות שלך נספגת בטיול.
כל האישיויות נספגות בטיול.
זה על לראות את זה.
כשמדובר במוח,
המסלולים האלה שנמצאים כאן,
הדרכים שבהן ניתן לפרש דיסאינפורמציה,
לא משנה לאן אנחנו הולכים בכל זה,
בכל פעם שאתה יכול להדגים משהו למוח,
שאתה יכול לפרוס לתופעות כדי שהוא יוכל להתבונן,
הוא יצפה בו.
זה העניין.
זו מהות תודעת הנוסעים.
זה על הפוטנציאל של מודעות קוגניטיבית,
מודעות עמוקה, עמוקה, קוגניטיבית.
זה מתחיל בהתנתקות מתודעת האישיות כ-
להיות-הכל וכל-הסוף.
(be-all and the end-all).
רא אורו הו.
Comentarios