מונופול מגנטי (Magnetic Monopole).

המונופול המגנטי שוכן במרכז ה-G ודומה למגנט עם מוט אחד בלבד,

וכל מה שהקוטב עושה הוא למשוך.

זה יוצר נקודת התייחסות שסביבו כל השאר סובב.

ללא משיכה פנימית זו לא תהיה לנו תחושת בידול.

הגוף שלי, לעומת הגוף שלך.

בלעדיה נוכל להרגיש מחוברים לחלוטין ליקום.

היינו מרגישים אחד עם הטוטאליות.

המונופול יוצר אשליה שכל תא נפרד זה מזה,

למרות שכל תא, הוא שבר זעיר בתבנית הגדולה יותר.

בדיוק כמו שהכבד מסנן כל הזמן את הדם,

ומפריד בין מה שאיננו (הרעלים) למה שאנחנו (ויטמינים ומינרלים).

המונופול המגנטי מפריד בינינו לבין המכלול.

זה לא אומר שהרעלים רעים, והוויטמינים טובים.

רעלים אלו למעשה טובים,

מאוד עבור יצורים אחרים בעולם.

והוויטמינים יהרגו אותם.

זה היופי של בידול.

אין אשמה או בושה.

זה רק אומר,

"זה אני, זה אתה".

לדעת את ההבדל,

ולכבד אותו זה דבר נפלא.

אהבה (Love):

בידול.

מאפשר אהבה.

יש אהבה לאנושות,

לעצמי,

לאובייקטים דוממים,

ליקומים,

לגוף.

וכל ההיבטים הללו מוסדרים על ידי המונופול המגנטי ומרכז ה-G.

כמובן שגם ההפך הוא הנכון.

ישנן צורות רבות של שנאה.

ללא בידול.

לא יהיה מקום לדואליות הזו.

אני ואתה,

למעלה ולמטה,

זה עובד רק כשיש מונופול שמושך אותך אליך ואני אליי.

בלי זה,

תהיה אהבה אוניברסאלית אחת,

אך איש (NO BODY) שיחווה אותה.

אוקיינוס ​​האהבה,

העצום זקוק ליצורים כדי לשחות בו :)

הכוונה (Direction):

אם אין בידול.

אז אין כיוון.

אם הכל אחד,

אין לאן ללכת.

עם בידול.

יש נקודת התייחסות.

"אני הולך ישר ביחס לזה".

מרכז-G משמש כמצפן.

זה יוצר שמאלה,

ימינה,

למעלה,

למטה באמצעות הבידול.

של העצמי.

עצמי (Self):

זה הכי קל להבין.

אם כולנו אחד.

אז אין "אתה" ו"אני".

אין אפילו "אנחנו".

יש רק את ה"איכות" של ההוויה.

בלי מוח, בלי זהות, בלי גוף.

קיום פשוט ללא כל הבחנה בינך לבין הטוטאליות.

זה אולי נשמע מושך אתכם אם אתם עוסקים במדיטציה והארה,

אך גופנו בנוי כך שיש בידול.

אתה לא יכול לקבל את שניהם.

או שאתה קיים כאדם בגוף או שאתה מתאדה ל"אחת",

ובמקרה כזה אין "אתה" לחוות זאת בכל מקרה.