היחס בין,
השער ה-18 לשער ה-48,
הוא בין תיקון לעומק.
הבאר היא משאב, בריכה.
אפשרות המודעות היא,
לאחסן מידע חיוני כדפוס.
עומקו, איכותו,
תלויים במה שנובע מתהליך השיפוט.
הבאר פותחת את אפשרות הביטוי,
באמצעות החיבור הפוטנציאלי שלה לגרון.
ללא עומק לעולם לא ניתן יהיה לבסס את טובת הכלל.
מעגל ההבנה הוא התהליך הלוגי שלנו.
טבעו נקבע על ידי פורמט המיקוד והריכוז בדפוסים.
האפשרות לזהות בהווה אילו דפוסים חיוניים,
להתרכז ולהתמקד בהם,
היא הבסיס לכישרון.
באופן לא מפתיע,
דווקא באמצעות האמנויות,
הצורך בתיקון בחברה,
הוא לעתים קרובות כל כך נושא.
הבאר היא עומק הזמין ברגע,
בהתבסס על הפוטנציאל לשפוט מצב בהווה.
הנאום המרכזי של המעגלים הקולקטיביים הוא שיתוף.
עומק זה, בין אם מידע חיוני או טריוויאלי, תמיד משותף.

הבסיס הדרוש והאיכותי שהוא תנאי מוקדם לביסוס טובת הכלל.

​

שער 48.1: חוסר חשיבות.

​

התרוממות רוח:
הכרה אינסטינקטיבית,
במה שמעשי וראוי לתשומת לב.
טעם להכרה במה שמעשי וראוי לתשומת לב.

​

שפלות רוח:
נטייה של האגו,
להפעיל אנרגיה על שיקולים טריוויאליים.
טעם לטריוויה.

 

שער 48.2: התנוונות.

​

התרוממות רוח:
המודעות לכך שכדי לבסס בהצלחה צורה חדשה,
אי אפשר להזניח את התכונות החיוביות ביותר,
רק כדי להכיל אלמנטים נחותים.
זה יוביל להידרדרות.
ביטחון במודעות,
להתנגד להשפעות נחותות.

​

שפלות רוח:
הדחף המוטעה להרמוניה,
שמתדרדר כאשר הוא מקושר,
עם ערכים נחותים להתנוונות.
חוסר אמון במודעות המזמינה הפרעות והתנוונות.

 

שער 48.3: מנותק.

​

התרוממות רוח:
מסומל על ידי שלב 'אין ירח',
שבו הפוטנציאל של האור הוא בלתי מזוהה,
זמין ולא ידוע.
הערך הגואל הוא בארעיותו של שלב כזה,
שיכול לתת כוח לאלה הסובלים כל כך.
כאשר פיתוח הטעם והעומק הוא תהליך ארוך טווח.
​
שפלות רוח:
החרדה העמוקה,
כאשר אינטליגנציה עמוקה,
נשכחת במדבר.
נטייה בתהליך ארוך טווח (פיתוח טעם ועומק) לחרדה.

 

שער 48.4: לארגן מחדש.

​

התרוממות רוח:
ההיגיון הטוב לנצל את ההגבלה,
על פעילות לטווח קצר,
כדי להעריך את המצב,
ולבנות מחדש למטרות ארוכות טווח,
שיקלו על הפיתוח עם חידוש הפעילות.
המודעות לעומק ולביטויו האפשרי,
תעמוד בפני מגבלות,
וכתוצאה מכך טעם לפרויקטים קצרי טווח.

​

שפלות רוח:
התנגדות לשינוי מבני בספקולציות,
עם נטייה כאשר הפעילות מתחדשת,
לעשות זאת בכל מקרה.
טעם לפרויקטים ארוכי טווח,
שיהיו מתוסכלים באיפוק.

 

שער 48.5: פעולה.

​

התרוממות רוח:
הדחף הטבעי להפעיל אנרגיה לפעולה.
טעם לאקשן.

​

שפלות רוח:
הסתמכות יתר על הצורך בהגנה,
שבעתות של התחדשות חברתית,
היא אובססיבית לפרטי התכנון על חשבון המעשה.
חוסר ביטחון עם עומק של אחד שיכול להיכשל בפעולה.

 

שער 48.6: הגשמה עצמית.
משאב בלתי ניתן לצמצום.

​

התרוממות רוח:
המרכז המוערך,
שכפי שהוא נותן,
הוא מקבל וכך יכול להמשיך לתת.
עומק וכישרון פוטנציאלי בעל ערך לאחרים.

​

שפלות רוח:
נטייה לשטחיות,
שאמנם נדיבה ומטפחת,
אך חסרה את האיכות מעוררת ההשראה,
שיכולה להפוך את מתנתה למטבע משותף.
כאשר העומק מוגבל הטעם,
יהיה שטחי וישפיע על איכות הכישרון האפשרי.