התבוננות היא השער הקיומי היחיד גרידא.

מרכז הגרון הוא השלב האחרון בתהליך הבעת האינטואיציה.

מרכז הגרון אינו מודע.

יש לו פונקציה מכנית,

לדבר או לפעול,

אשר יכול להיות מותנה על ידי מודעות.

לכל שער בגרון יש קול ייחודי משלו.

קול ההתבוננות,

שאינו מודע ונטול מאיה,

אומר,

'אני עכשיו'.

כאשר האינטואיציה מוגדרת בגרון,

אז הקול אומר,

'אני יודע שאני עכשיו'.

חשוב לזכור כי מרכז ספליני אינו מנוע.

ערוץ המודעות החודרת,

נשאר מילולי באופן נוקשה,

ואף על פי שהידיעה בהווה קיימת כמודעות,

לא ניתן להפוך אותה לפעולה.

כאשר כל זרם האינטואיציה מוגדר,

הגרון יכול לבטא את כל הפוטנציאל של האינטואיציה.

'אני יודע על מה אני נאבק ב'עכשיו'.