"אני צופה בסקרנות בעלייה המדהימה של הפונדמנטליזם מאז 1960,
וב-1961 היה לנו את המעבר מהשורה השנייה של ה-37 לקו הראשון.
נכנסנו לקווי היסוד וכמובן בהבנת מבנה ההקסגרמה,
אם מסתכלים על הקו הראשון,
זוכים לראות שכל אופי התשתית נמצא שם.
כל שורה ראשונה שאתה מכיר,
פותחת חלון ידע בהבנת השלם,
וכרגע שנכנסנו לנושא השורה הראשונה חזרנו ליסודות.
חזרנו ליסודות הבסיסיים.
אתה יודע ברגע שאתה מגיע לסוף של משהו תמיד יש את התגובה הזאת.
שום דבר לא אוהב להיכחד, כלום.
אתה יודע שיש התנגדות,
בכל דבר שמאוים בהכחדה,
ולכן אתה צריך לראות את זה כמו המין נע לכיוון כל כך קרוב,
כפי שנכנסנו לנושא בסיסי השורה הראשונה הזאת,
כפי שאנו חיים עד הסוף של דפוס שאומר הדבק היחיד לקהילה הוא אלוהים.
אני מתכוון ל-40/37 שזו המנטרה שלו,
הדבק היחיד לאנושות הוא אלוהים,
וזה אפילו לא אלוהים,
זה המקדש שאתה יושב בו,
שבו אתה חושב שאתה יכול לפגוש את אלוהים,
זה המבנה שמספק לך,
להיות מסוגל לגשת לא לאלוהים,
אלא להיות מוחזק יחד,
כקהילה מודבקת עם מיקוד והגנה ייחודיים.
נושא השורה הראשונה הוא נושא של פחד.
אנחנו חיים בעידן של פחדים עמוקים.
אתה יודע שאני זוכר בשנות ה-60 ממש בהתחלה,
שהייתי צריך להתחבא מתחת לשולחן שלי בבית הספר,
כי זה היה תרגיל הכנה להפצצה אווירית של פצצת אטום.
אלוהים, תתחבא מתחת לשולחן שלי,
אתה יודע, תן לי, איזו בדיחה,
בסדר כל הילדים האלה מתחת לשולחנות שלהם, אתה יודע.
הפצצה נגמרה עכשיו?
אנחנו חיים עם פחד.
אנחנו כעניין של עובדה,
אנחנו לא יכולים להיות בלי זה,
אתה יודע שיש לך את כל הקנאים האלה שם בחוץ,
הם מפחדים מכל דבר, אתה יודע.
האוזון נפתח לפחד,
וכמובן כשקופים רוצחים (Killer Monkeys) מפחדים,
הם ממש מסוכנים.
הם לא רק מסוכנים.
הם אובססיביים וקנאים,
אין דבר גרוע יותר מאשר לשים את ההוויות האלה עם הגב לקיר,
ולכן יש לך עלייה עצומה של ריאקציוניזם וזה בכל מקום.
זה לא אתה יודע, רוב האנשים עכשיו,
למרבה הצער הם פשוט מסמר לאותו איסלאם.
אני יותר מבועתת מהפונדמנטליזם הנוצרי,
מאשר מהפונדמנטליזם האיסלאמי בכל יום בשבוע.
יש להם עוד פצצות אטום, הם ממש מפחידים.
אני מתכוון שיש פונדמנטליזם,
בכל רמה בכל דת על פני כדור הארץ,
כל דת על פני כדור הארץ.
זו מגיפה.
אני מתכוון,
אני לא יודע אם יש פונדמנטליסט שינטו מטורף שמתרוצץ,
אבל אני מניח שיש, אתה יודע,
כולם הלכו קצת מוזר בקצוות,
כי זה יוצא מהדלת,
והם לא יודעים את זה,
והם לא יודעים שהם מדוכאים,
והם לא חושבים המין שלהם גוסס,
לא בדרך שבה אני מתאר את זה,
הם לא, ולכן יש לך מאבק עצום שנראה שמתרחש
כלומר, נראה שזה מתרחש
רוב האנשים חושבים שהמאבק הזה על פני השטח הוא אשליה של גלובליזציה,
ואתה יודע את זה שני הצדדים האלה של הסיפור,
אבל אתה רואה שהם אותו הדבר הם ניזונים אחד מהשני,
ושניהם הולכים להיעלם,
ושניהם תחת אותם לחצים, שניהם,
בגלל העידן הזה,
העידן הזה מושרש בחומריות של הקהילה,
העידן הזה מגיע לסיומו,
וגלובליזציה היא לא יותר מאשר הלבנת הון,
אחרי הכל, אני מתכוון הגלובליזציה היא רק דרך להעביר את האנרגיה,
אבל זה פועל רק בתוך המבנים של החומרנות,
שהופעלה וחיה בזמן הזה, בלוח זה 400 שנים
וכולם חושבים שזה הולך להימשך לנצח
אתה מכיר את האשליה הזאת,
שזה הולך להשתפר,
ואנחנו הולכים לקבל גאדג'טים קטנים יותר ויותר,
ואנחנו הולכים לבלוע אותם,
ואז אנחנו לא צריכים שום דבר,
אם אנחנו פשוט לוחצים על הכפתורים,
על הגוף שלנו או משהו,
ואני מתכוון שזה אחד הבדיחות הגדולות בשבילי זה כמו,
אתה יודע, זה כמו הבחור שידע שימי הביניים באים.
אתה יודע ואתה עומד שם ואתה אומר,
היי, תראה זה לא הולך לעבוד,
זה לא הולך לעבוד,
אתה יודע שזה הולך להגיע לכאן,
הכל הולך ליפול למטה,
ואפילו לא לבנות את הדבר הזה,
עכשיו זה כמו שאני צופה בזה,
אתה יודע את הכוחות האלה,
שמעורבים בפרויקטים ארוכי טווח שיוצאים למאדים.
אני חושב שהליכה למאדים היא מבחן לקמוס
(litmus test-בדיקה לחומציות או בסיסיות באמצעות לקמוס) של הדיוק שלי.
אם, אתה יודע אם,
אם הם יגיעו למאדים,
ואני בחיים,
אתה יודע שאני אוכל את כדור הארץ.
אני לא יודע. אני אתן להם.
אני אפול על חרב, אתה יודע.
זה לא יקרה. זה לא מדהים."
רא אורו הו.