"אנחנו קופים רוצחים(killer monkeys).
תמיד נהיה קופים רוצחים(killer monkeys),
עד שלא יהיה יותר מאיתנו,
וזה לא כל כך רחוק.
אתה יודע, אני מתכוון שזה הדבר להבין,
צורות אלה אינן מאפשרות לנו להתעלות על הכימיה וביולוגיה כמו שהן, אתה יודע.
אני מתכוון, אנשים מדברים איתי על שלום עלי אדמות,
ואני אומר להם, תראה לחשוב על תאי T שלך,
אני מתכוון רק לרגע, לחשוב על המערכת החיסונית שלך.
לא היית רוצה לפגוש תא שהיה גדול כמוך.
אתה יודע, כי הדבר הראשון שהוא יעשה זה לאכול אותך בחיים.
בכל רגע של כל שנייה בגופנו יש את הדברים הפראיים, הפראיים, הפראיים,
והם דברים, שאומרים שהם דברים, והם פראיים, הם חיים ביקום שלנו,
ואם לא היה לנו אותם, היינו מתים מיד,
והם הממזרים הקטנים, והאכזריים ביותר שאתה יכול לדמיין,
ואז החוץ אומר אבל אנחנו בעצם שלווים, שאנחנו בעצם נחמדים.
לא, אנחנו מוחזקים ככה על ידי המוסדות שלנו.
מלמדים אותנו שבתי הספר שלנו,
יש לנו את הדברים האלה,
נאכפים על ידי הממשלות שלנו,
ואת המוסר של הדתות שלנו,
אני מתכוון שאתה צריך לראות,
כי מבנה זה במהלך 400 השנים האחרונות,
הוא כזה מזויף,
זה כזה פטינה קטנה על מה שאנחנו,
זה דרך להגן עלינו מפני האמת.
ראה, אני לא רואה את זה כאחת התקופות הגדולות של האנושות.
אני לא. אני לא.
כי זו תקופה של ריקבון,
ובתקופה זו של ריקבון,
אני יכול לראות שכל הזנים,
שיוצאים החוצה שכולם אבודים,
שהם לא רואים מה קורה,
ולכן הם לא נכנעים למה שאפשרי.
הם לא יודעים.
אני מחכה שהווילון הזה ייפול,
כי כשהווילון ייפול,
והמיניות שחווינו במשך זמן רב מאוד,
במשך כ-80,000 שנה תגיע לסיומה,
ואז תראה לאט לאט,
שיש אפשרות שהאנושות תכיר בכך,
שחייב להיות משהו ראוי עבורם, בחוויה הזו.
שלושה מיליארד אנשים חיים על פחות מיורו ליום.
אני כל רגע, של כל יום מודע לכך.
אני לא יכול לשכוח את זה לרגע,
כי ברגע שאני שוכח את זה,
אני שוכח את האמת של האופי האכזרי,
הלא אישי של מה זה,
להיות נוסעים בכלי רכב,
וברגע שאנחנו חושבים,
שאנחנו אחראים על כלי הרכב האלה,
וברגע שאנחנו חושבים שאנחנו אחראים על כלי רכב,
שנמצאים בסוף פס הייצור שלהם,
ולא הולכים להתחדש,
אנחנו הולכים להיות יותר ויותר מדוכאים ברוח, זה הרוח.
ויתרתי על קריאה אישית אחרי שש או שבעת אלפים בודדים,
שלא יכולתי לסבול את זה יותר,
כדי להיות בהילה של שנאה עצמית.
כלומר, לא יכולתי לסבול את זה יותר.
בני אדם בחרא שלהם, אתה יודע,
שהם שונאים את עצמם,
שהם לא חושבים שהם ראויים,
כל החרא הזה, מדהים.
החסד של מה זה להיות באחד מכלי הרכב האלה,
נס של מה זה,
ואתה רואה שיש חולשה זו,
ולכן יש לך את כל האנשים האלה מתרוצצים מנסים להעיר אנשים עכשיו.
יש כל כך הרבה אנשים מתרוצצים,
ומנסים להעיר אנשים להתעורר, להתעורר, אתה יודע.
כולם שוקעים באיטיות לתוך הייאוש הזה,
אז מה שהסתכלנו עליו הוא שהסתכלנו על התוכנית של צלב התכנון(Cross of Planning),
שכל הדברים שאנו מחשיבים כתכונות העדינות שלנו של התבגרות,
היכולת שלנו לחיות אחד עם השני,
היכולת שלנו למצוא הרמוניה בקהילות גדולות,
היכולת שלנו שלא כמו חולדות,
לחיות במקומות הומי אדם,
ולא להרוג אחד את השני כל הזמן.
זה תמיד מדהים אותי,
כשאני נכנס לאחד ממרכזי הערים העצומים האלה,
שאנשים לא הורגים אחד את השני.
כלומר, כל הזמן.
אתה יודע? כלומר, עכברושים עושים את זה.
אתה לא יכול לארוז אותם עמוק מדי.
כלומר, אני עכברוש סיני.
אני מתכוון, אני מבין את העיקרון הזה.
יותר מדי אנשים בהילה שלי, אני מיד רוצה להרוג.
אתה יודע, אני מבין את העיקרון,
וכמה מדהים שיש לנו אלה שכבות ב, שכבות ב, ממסדי, חינוכי,
אילוצים דתיים מוסריים עלינו,
ואני כל הזמן חושב,
הם הולכים משם אנשים,
והתכנית שהיא שללא כל ההתרחבות העצומה שלעולם לא יהיה לנו,
אתה יודע, רוב האנשים אומרים טוב האוכלוסייה,
ויש לנו אוכלוסייה שהיא שישה מיליארד פלוס,
יש יותר אנשים חיים על פני כדור הארץ היום,
מאשר חיו על פני כדור הארץ עד שאני חושב 1870,
אז יש לך עצום, מאגר גנטי עצום עצום,
ועם מאגר גנטי עצום עצום מה שיש לך הוא ההזדמנות האמיתית היחידה למוטציה,
ואנחנו יודעים שיש מוטציה עצומה בעבודה.
אבל תחשוב על הקור של התוכנית.
לא אכפת לי שלשישה מיליארד האלה לרובם יש חיים גרועים,
לא אכפת להם שמתוך ששת המיליארדים האלה,
אם מסתכלים על כל הנקבות על הכוכב הזה,
ש-70% תזמנם מחפש עצי הסקה ומים,
רק כדי שלתוכנית תהיה בריכה גנטית גדולה מספיק,
כדי שתהיה לנו פוטנציאל למוטציה הקרובה.
כאשר אתה מתחיל לראות את הדרך שבה המבנה עובד,
את האופן שבו המכניקה עובדת,
הגיע הזמן שניפטר מהאינטלקטואליות שמנסה לשלוט בגורל הפלנטה,
ולהתחיל להפנות את האינטליגנציה שלנו להכרה במטרה ולהגשים מטרה אישית.
אין כלום אחר.
אתה יודע כל מה שאתה יכול לעשות הוא לצפות בסרט,
אתה לא יכול לעשות שום דבר אחר,
ואת המתנה של צפייה בסרט שהזכרתי לפני כמה ימים,
אני באמת עובד קשה,
אתה יודע שאני כבר מביא אנשים דרך מאוד,
מאוד ארוכה בידע הזה,
ואנחנו כבר עושים את זה כמה מאיתנו במשך עשר שנים.
עשר שנים יחד כמורה ותלמיד עובר את כל הרבדים השונים האלה.
ויום אחד סיימתי בתיאור העבודה שלנו כמוסיקאים על הטיטאניק,
וזה אחד מאותם תמונות,
שאני באמת אוהב.
אתה יודע, כשראיתי את הסרט היה סצנה יחידה שאני באמת אהבתי.
זה היה היחיד בסרט שנגע בי,
הקסם הזה של המוזיקאים הנפלאים האלה, לשחק,
ממשיך לשחק כמו הספינה יורדת,
ואת היופי של זה,
ואת היופי במוסיקה,
שאתה יודע את היופי,
ולהיות בהרמוניה עם הרגע,
ואת היופי של הרגע,
זה לא על הספינה יורדת,
אני לא אומר לך את זה, כדי לדכא אותך, זה רק עובדה.
זה הכיוון הגנטי שלנו.
וזה הולך לקרות,
אבל לא להיתפס במה שהוא דיכאון אוניברסלי,
דיכאון עמוק, ודיכאון שאינו מובן, המקור של זה לא מובן,
אבל המקור הוא עקור לתוך דברים אחרים,
שהם קוראים לזה עוני,
אתה יודע שהם קוראים לזה ככה,
הם קוראים לזה, כל הדברים השונים האלה,
אבל זה לא כל הדברים השונים האלה.
זה דבר אחד.
זה המין.
לאט כיבוי.
וזה אומר שבגלגולים שנותרו,
יש עדיין מאות שנים,
על פי זה יש זמן, זה לא כמו שאתה צריך לדאוג לשמור על הנעליים שלך,
אתה יודע,
אבל העובדה היא כי מה שנשאר,
הוא ההזדמנות היחידה שיש לנו ליהנות מהבדיחה,
אני מתכוון כי אין שום דבר אחר.
אני חי בתהילה בידיעה שאין כמוני דבר.
לעולם לא יהיה דבר כמוני,
ובאותו הזמן אני מבין שזה הפוטנציאל של כולם,
ושעצם האהבה שיש לי לעצמי,
היא שאין שום דבר שאני יכול להשוות אותו אליו,
אני מתכוון שאין את היופי של העיצוב האנושי,
הוא שזה לוקח מושגים רוחניים,
ומבסס אותם לעובדה מדעית פשוטה.
אנו מגיעים לייחודיים,
ועד שאנו מתמודדים עם העובדה כי בייחודיות זו,
יש לנו סמכות ייחודית משלנו,
בני האדם אינם יודעים כיצד לקבל החלטות,
הרוב המכריע של האנושות מקבל החלטות עם המוח שלהם,
וכפי שאנו יודעים בידע,
זה אף אחד לא יכול לקבל החלטות עם המוח שלהם,
כי לכל אחד יש מקום ייחודי של סמכות בתוכם,
ואם אתה מסתמך על סמכות זו,
אתה תהיה נכון,
וכל זה הכוונה היא שהרכב שלך,
כשהוא נע בסביבה המתפוררת והמתדרדרת הזו,
יפגוש פחות,
ופחות התנגדות,
ובכך שתתחיל להבין,
למה אתה כאן,
מה אתה כאן כדי לראות,
מה אתה כאן כדי לפגוש,
ואיזו מתנה זו.
ובכן, אתה יודע שזה תמיד כל כך ברור לי,
העסק הזה על להיות מקור של ידע,
אני באמת מוגבל אחרי כל מה שאני רואה,
רק בצורה מסוימת העובדה,
היא שזה הידע ניתן לי,
אז אני טוב בלהיות השליח שלה,
אבל אני באופן אישי,
אני לא רואה בדרך שלי,
אני רק יודע מה זה להיות הבהרה,
אני רק יודע מה זה להיות מניפסטור אגו.
זה התפקיד שלי להיות אני,
ולהיות הביטוי של זה,
אבל כל אחד מאיתנו כאן כדי להיות הביטוי של הייחודיות שלו,
ואתה לא מגיע לשם,
אלא אם כן,
יש לך את הסמכות הנכונה,
ואתה בהחלט לא הולך להגיע לשם בזמנים אלה,
כאשר יש לך הידרדרות עצומה,
זה מתרחש, ויש לך דיכאון נורא זה נע דרך האנושות.
רוב האנושות מדוכאת,
ונוסף על כך הם מתוסכלים,
כי רובם ג'נרטורים,
והם כועסים כמו גיהינום כי,
והם מאוכזבים והם כל הדברים שאנחנו יודעים.
עליך להיתפס כי זה נראה כמו מקום נורא להיות,
ואז אתה לא רואה את היופי של זה,
ואתה לא רואה את הקסם,
ואתה לא מקבל את החסד,
שמגיע עם פשוט כניעה.
אז, אתה יודע,
לא משנה מה הסיפור הוא.
בכל מקום שאני הולך בידיעה שלי,
אני תמיד חוזר לאותו המקום,
אלה הם זמנים שבהם סמכות אישית,
היא הדבר היחיד לטפח.
אני יודע על מבוגרים,
זה כדי לטפח אצל ילדים,
זה כדי לוודא שהם פועלים כראוי,
ולוודא שהם יודעים איך לקבל החלטות כמו עצמם.
אתה רואה שהתעמולה של זמננו היא שכל אחד יכול להיות סמכות עבורך,
הממשלה שלך היא הסמכות שלך,
עורך הדין שלך הוא הסמכות שלך,
הרופא שלך הוא הסמכות שלך,
כולם הופכים לרשויות בשבילך,
הכומר שלך הוא הסמכות שלך,
זה ממשיך עוד ועוד או עובר לסמכותו של אלוהים,
וכל זה וזה הזמן זה הזמן זה התכנית,
שהיינו תחת להחזיק את זה ביחד מספיק זמן,
כך דרך כל פרט שאנחנו יכולים לבוא עם הכרה הכרחית,
ותשובות כי התודעה יכולה לפרוח,
כי האמת, מה שזה לא יהיה, נמצא.
ושכל אחד מאיתנו זוכה לראות את הערך שלנו.
אני מתכוון, המחלה העמוקה ביותר בשבילי,
היא תחושת חוסר הערך האנושי,
אתה יודע חסר ערך בהוויות,
כמה מדוכאים הם על הכדאיות שלהם,
הם חשיבות, המטרה שלהם.
זהו הזמן ללמד אותם כי הדלת נסגרת.
המוסדות האלה ייעלמו.
ההזדמנות להיות האדון לתלמידים,
המנהיג של חסידיו,
כולה מגיעה לסיומה.
זה הזמן להחדיר לכל מי שאתה מכיר,
הוא להחדיר את החשיבות של הסמכות שלהם,
ואת הופעתה של סמכותם.
כי אחרת הם הולכים להיות זמנים נוראיים.
הם הולכים להיות בזמנים נוראיים,
כאשר אין התשתית השבטית הקולקטיבית כדי להגן עליהם."
רא אורו הו.