השער הזה של מרכז הגרון אומר,
'אני חושב'.
לא הדעות של שער 17 מדברות,
אלא היכולת המכנית,
לפרטים היא שמתקשרת.
מרכז הגרון הקשור,
בביולוגיה שלנו עם בלוטות התריס,
הוא המרכז שלנו למטמורפוזה.
ערוץ זה הוא ההמחשה המושלמת של פונקציה זו.
מהו הדמיה ברמה הנפשית,
הוא להפוך (רעיון או מושג) לאמיתי בגרון,
דעה מתבטאת כמילים.
דרך השער הזה הדברים (נוסחאות),
מקבלים את שמותיהם.
קיבוע השמות הוא יסודה של המאיה.
השער ה-62,
בא לידי ביטוי באמצעות פרטים.
הדחף הזה לפרטים יכול להיות כפייתי.
כדי שהקולקטיב יבין את עולמו,
לכל דבר חייב להיות שם.
איכות חוות הדעת תלויה תמיד,
ביכולת לפרט את המושג באופן לוגי,
ולא במושג עצמו.
'אני חושב' זה לא 'אני עושה'.
הרעיון של איך דברים,
צריכים להיות מאורגנים,
חייב להתמודד,
עם כור ההיתוך של בדיקה,
חזרה וניסוי.
זהו שער התפתחות השפה,
והבסיס המשותף לשיתוף החוויה האנושית.

זהירות, סבלנות ופירוט מייצרים מצוינות מתוך מגבלה.

​

​

שער 62.1: שגרה.

​

התרוממות רוח:
היכולת להתעלות מעל שעמום השגרה,
באמצעות חיי פנטזיה עשירים ונועזים.
היכולת לארגן את הפרטים באמצעות פנטזיה.

​

שפלות רוח:
מרד ובזבוז האנרגיה העצום שלו.
הצורך בביטוי שמתעלם מהפרטים.

 

שער 62.2: איפוק. (ריסון)

​

התרוממות רוח:
ההגבלה והמשמעת המולדת,
לציית ולרומם את האיפוק.
המשמעת הדרושה לעבודה מפורטת.

​

שפלות רוח:
האינטלקט הנבלם על ידי מעצורים קשים,
נוטה לחרדה וחוסר מנוחה.
ביטוי של חרדה וחוסר שקט מול עבודה מפורטת.

 

שער 62.3: גילוי.
קשה מאוד לאמת לעמוד בפני עצמה.

​

התרוממות רוח:
גאון ליוצא דופן.
היכולת לגלות מידע,
בעל ערך בפירוט עבודה,
ולמצוא יישומים חדשניים לידע זה.
המתנה יוצאת הדופן של מציאת,
וביטוי פרטים בעלי ערך.
​
שפלות רוח:
חוסר שביעות רצון,
מהמונוטוניות של עבודת הפרטים,
שבה מה שחסר עשוי להיות,
בעל חשיבות וערך רב.
ביטוי של חוסר שביעות רצון,
ושעמום בפירוט עבודה.

 

שער 62.4: סגפנות.

​

התרוממות רוח:
הנסיגה הסגפנית המושלמת,
במרדף אחר הרמוניה ופשטות,
היכן שסכנות חיצוניות אינן קיימות,
ויש זמן לחפש משמעות פנימית בפירוט.
פרט שיכול לבוא לידי ביטוי,
רק לאחר תקופות של בידוד והתבוננות.

​

שפלות רוח:
הדחף לפעול נגד ערכים מבוססים,
שכאשר הם מרוסנים על ידי הנסיבות,
מוביל לנסיגה הממתינה להזדמנות.
כאשר הפרטים מאורגנים,
בידוד כאסטרטגיה מחכה,
להזדמנות הנכונה לביטוי.

 

שער 62.5: מטמורפוזה (שינוי צורה).
כאשר מושגת מצוינות, נדרשת פעולה.

​

התרוממות רוח:
הושטת היד לאחרים כדי לחלוק,
המסומלת על ידי מופעי הירח,
כשהוא נע מחושך,
ובסופו של דבר לחלוק את אורו במלואו.
ההבנה שרק כאשר הפרטים שלמים,
ניתן ליזום פעולה או ביטוי.

​

שפלות רוח:
נטייה במטמורפוזה לחפש שבחים,
באמצעות הצגה דרמטית.
כאשר הפרטים מאורגנים,
הצורך בקשב דורש ביטוי.

 

שער 62.6: משמעת עצמית.

​

התרוממות רוח:
החסכון משתלם.
פירוט כדרך להצלחה חומרית.
ההבנה שהצלחה חומרית,
תלויה בביטוי של פרטים.

​

שפלות רוח:
הכישורים אבל לא המשמעת להצליח.
המתנה עבור,
אבל לא את המשמעת,
לעשות את העבודה המפורטת,
הדרושה כדי להצליח.