זהו השער של מקסום הפוטנציאל,
של התחלות באמצעות התרחבות.
זהו גם השער של סיום הדברים,
כדי שניתן יהיה לעשות את הצעד הבא.
הכוח להשלים מחזור הוא לב תהליך הצמיחה.
דבר אחד בכל פעם הוא המנטרה שלו.
כאן, בפורמט זה,
נמצאת ליבת התהליך המופשט.
מכיוון שאין הפעלת מרכז ספלני במעגל זה,
התהליך המחזורי יכול להיות לא בריא,
והוא תמיד נשלט על ידי נוכחות של פחד.
ללא הטחול,
חסרה ההכרה בערך המהותי של ההווה,
ובכל זאת למען יציבותה של הדרך המופשטת,
יש לקבלה כחיונית.
אנחנו קיימים בעכשיו בכל מקרה,
למרות נקודות המבט שלנו.
שינוי התהליך המחזורי אינו המטרה.
ה'גביע' הוא החוויה.
הישות המופשטת חייבת להיות שקועה,
בחוויה של העכשיו,
כדי להרהר בחוויה מאוחר יותר.
הפוטנציאל של הצמיחה,
הוא כוחה להבשיל באמצעות השלמת כל מחזור.

הרחבת המשאבים הממקסמת את פיתוח מלוא הפוטנציאל.

​

​

שער 42.1: גיוון.

​

התרוממות רוח:
היכולת כאשר,
עודפי משאבים זמינים,
להרחיב את פעילויותיו של אדם,
מעבר להיקפן הרגיל.
צמיחה באמצעות התרחבות,
במיוחד כאשר היא מוגדרת לשורש.

​

שפלות רוח:
נטייה כאשר,
עודפי משאבים זמינים,
ליישום צנטריפוגלי.
ירידה מוסרית או תרבותית.
התרחבות רבה מדי,
עלולה להוביל לירידה מוסרית או תרבותית.

 

שער 42.2: זיהוי.

​

התרוממות רוח:
הכרה והיוון חריף של מגמות.
כוח לצמיחה באמצעות,
השתתפות במגמות.

​

שפלות רוח:
נסיגה סגפנית,
בזמנים של שינוי פרוגרסיבי.
צמיחה שנפסקת,
בתגובה למגמות או לשינויים.

​

שער 42.3: ניסוי וטעייה.
בזמנים של עלייה,
טעויות הן חלק טבעי מהתהליך.

​

התרוממות רוח:
האנרגיה והנחישות,
להפוך טעויות ליתרונות.
הכוח לקבל טעויות כחלק מהצמיחה.
​
שפלות רוח:
מצב רוח,
שבטעות עלול להיכנע,
להרהורים ולזהירות מיותרת.
טעויות נותנות כוח,
למצב רוח ולזהירות.

 

שער 42.4: איש האמצע.

​

התרוממות רוח:
הביטוי המובהק של המתווך.
הבשלות להביא,
לצמיחה באמצעות גישור.

​

שפלות רוח:
כאשר המתנה ליצור,
ולתחזק מערכות יחסים,
אינה מתאימה בעמדה זו,
לפעול בגישור שבו ההרמוניה,
חייבת לקחת,
מושב אחורי לפרגמטיזם.
חוסר בגרות שבו הכוח,
ליצור הרמוניה מעוות את התיווך,
ומגביל את הצמיחה.

 

שער 42.5: מימוש עצמי.

​

התרוממות רוח:
הגשמת ומימוש המטרה,
כדרך טבעית שגמולה,
הוא תחושת עצמי בריאה,
ולא הכוח וההשפעה,
הנובעים ממנה באופן טבעי.
צמיחה שמגשימה את עצמה,
ומובילה באופן טבעי להשפעה.

​

שפלות רוח:
מימוש עצמי,
כחוויה פנימית גרידא,
שעשויה לדרוש או לגרום,
לאופי מתבודד.
צמיחה פנימית,
שמעצימה התבודדות.

 

שער 42.6:  טיפוח.

​

התרוממות רוח:
מקסום הפוטנציאל של הצורה.
האב שהצלחתו תיטיב עם ילדיו.
הדלק להכרה באמצעות רגשות.

​

שפלות רוח:
חומרנות מגבילה וגברית,
שגורמת לניכור עצמי,
ומעודדת תוקפנות.
הסירוב לחלוק,
את יתרונות הצמיחה עם אחרים.