top of page
אקדמיה למערכת העיצוב האנושי על פי רא אורו הו
צלב התכנון (1615-2027)
מיזוג פלנטרי.
(Planetary Conditioning)
רא אורו הו (Ra Uru Hu)
אדינבורו, 20 בפברואר 2003
(Edinburgh, 20th February 2003)
"בינואר 1987,
חוויתי את החוויה,
שתגלה לי את יסודות העיצוב האנושי.
ומלבד העובדה,
שזו הייתה חוויה ביזארית למדי,
וגם כואבת למדי,
כמו גם כזו שהייתה מרתקת בעליל.
כשאתה יוצא מחוויה כזאת,
והיא הייתה מאוד אינטנסיבית.
היא נמשכה שמונה ימים,
לא אכלתי, לא שתיתי,
הייתי במצב מאוד מוזר,
התגובה הראשונה שלי הייתה דיכאון.
חייתי פרא ולא היה לי כלום.
לא ראיתי כסף ביד,
כמעט ארבע שנים,
לא דיברתי עם בן אדם,
יותר משנתיים.
וישבתי מתחת לעץ תאנה,
וחשבתי על הטירוף,
של מה שחוויתי זה עתה.
ויש לי חוש הומור שחור,
והייתה לי תחושה מצחיקה,
שזה לא משהו,
שאי פעם אספר עליו לאף אחד.
הרעיון שאני אקום,
כפי שעשיתי במשך 15 שנה,
ואעבור תהליך של להגיד לאנשים,
""קול" אמר לי איך הכל עובד..",
זה מצב מושלם של טירוף.
מה שהפריע לי זה שזה נראה הגיוני.
אחרי הכל,
פשוט הראו לי את המטריקס.
הראו לי את התצורה.
אני זוכר את החוויה,
של ציור גרף הגוף בפעם הראשונה,
והצבת המספרים במקום,
וכל הדברים האלהת
תחת הוראה הייתה מוזרה מאוד.
טבעו של גרף הגוף הזה,
והמחשבה עליו,
חשבתי, טוב,
אין לי שום דבר אחר לעשות.
מוטב שאסתכל ואראה את עצמי.
וזה היה תהליך לא קטן עבורי.
ה"חורבה" שבה חוויתי את החוויה,
האיש שחי שם היה משורר אנגלי.
והוא התעסק בכל מיני דברים.
הוא היה עוזרו האישי של קרישנמורטי,
במשך שנים רבות.
הוא שלט היטב בסנסקריט.
איש מוזר מאוד.
והיו לו הרבה ספרים בחורבה שלו,
וחלק מהספרים היו אסטרולוגיים.
וידעתי מעט מאוד על אסטרולוגיה.
רק כמה שנים לפני כן גיליתי שאני מזל טלה;
לא היה לי מושג על שום דבר מזה.
וכך עברתי את התהליך המייגע הזה,
וזה לא היה מדויק,
אגב - של ניסיון להבין מה העיצוב שלי;
זה לא שיש תוכנת מחשב,
וכל הדברים האלה.
ולא הכרתי את כל זה.
כשסוף סוף,
זכיתי לראות את העיצוב שלי,
המשכתי לחשוב עד כמה הוא סטטי;
זה היה רק המתווה הקבוע הזה.
ועדיין לא היו לי הזמן,
והניסיון כדי להיות מסוגל לזהות,
מה התוכנית הזאת אומרת לי;
לא היה לי מושג,
מה זה באמת אומר לי.
הייתה לי הבנה בסיסית מאוד,
על מה אני מסתכל.
והדבר היחיד,
שיכולתי לחשוב עליו היה טוב.
אני באמת אבין איך זה עובד,
אלא אם כן,
אוכל לראות את הדבר הזה בתנועה.
איך הגרפיקה הדו-ממדית,
המאוד סטטית הזו מתעוררת לחיים?
והיה לי ברור שאם כל זה,
למעשה,
מבוסס על תכנות,
שאנו מקבלים מעצמים פלנטריים,
ונאמר לי,
מניסיוני שפועלים באמצעות,
סוכנות של נייטרינו עם מסה,
שהמדע יוכיח,
בסופו של דבר שהיא נכונה,
אז הדרך היחידה,
שבה אוכל,
לראות את חיי היא בזרימה.
לראות את חיי בזמן,
כפי שהם נעו מרגע לרגע.
ועל ידי היכולת לתפוס את זה,
או לשרטט את זה,
להיות מסוגל לגלות,
אם משהו מכל זה היה משהו,
יותר מאשר טירוף מוחלט.
אתה לא יכול לחוות חוויה כזו,
ולהניח שהיא נכונה או נכונה.
זה טירוף,
אחרי הכל.
הייתי משוגע כמו שהם באים.
אנשים פחדו ממני מאוד.
הייתי ממש פרוע.
לא היה לי מושג בשלב הזה,
אם משהו מכל זה,
היה יותר מאיזה,
התמוטטות מוחית מטורפת כלשהי.
איזו צורה מוזרה של סכיזופרניה,
או מה שלא יהיה.
להיות חכם הוא מגבלה,
כאשר יש לך חוויה מיסטית!
ולהיות רציונלי כמוני,
זו באמת בעיה,
כשאתה חווה חוויה מיסטית,
כי המוח שלך שם אומר,
'זו הייתה סכיזופרניה טהורה'.
אלמלא ההיגיון של העיצוב האנושי,
לא הייתי אומר לאף אחד שום דבר.
זה היה רגע הטירוף הפרטי שלי,
והייתי הולך על העסק שלי,
להישאר פרוע וליהנות מזה.
כי זה העיצוב שלי."
רא אורו הו.
.png)
.png)
bottom of page